לקוחות מספרות:
באיזה גיל כדאי לעשות עגילים? האם כדאי לעשות חורים לתינוקת קטנה?
זאת שאלה מאד שנויה במחלוקת, אבל אני אשתף מניסיוני, כאמור לשתי בנות (בינתיים).
הבת שלי מיכלי, היום כבר בת 8, נולדה (סוף סוף!) אחרי 3 בנים. נהניתי מאד להלביש לה קישוטי שיער ותכשיטים. אמא שלי קנתה לה צמיד עם שם, ואני קניתי לה כמה צמידים חמודים - צמיד עם תליונים צבעוניים ליום חול וצמיד פנינים לשבת. הסבתא השניה הציעה לקנות לה עגילי זהב. היא טענה שאני מלבישה לה הרבה בגדים בצבעים ניטרליים, ירושות מהאחים הגדולים ותמיד חושבים שהיא בן.
לזה כבר לא הסכמתי. למה סתם להכאיב לה? כשתגדל ותחליט בעצמה נעשה לה חורים.( איך אפשר לחשוב שהיא בן? לא רואים את הצמידים הצבעוניים?)
כשמיכלי גדלה היא מאד אהבה להדביק לעצמה מדבקות על האוזניים ולהכריז: יש לי עגילים! יש לי עגילים! וכצפוי, בשלב מסויים ביקשה לעשות חורים לעגילים כמו שראתה אצל חברותיה בגן.
אמרתי לה שזה קצת כואב, ואפשר לעשות רק אם היא גיבורה ולא מפחדת.
"אני לא מפחדת! אני רוצה עגילים!"
טוב. הגיע הזמן.
ביררתי היכן עושים חורים לעגילים לילדות. לא רציתי לעשות לה סתם בחנות מזדמנת בקניון אלא רק במקום נעים ועם המלצות.
האימהות בגינה הציבורית המליצו על החנות גולדי'ס תכשיטים. סיפרו שהן עשו שם עגילים לתינוקות שלהן, משתמשים שם בערכות חד פעמיות סטריליות ובטיחותיות, והמוכרת נחמדה ומנוסה.
שמעתי לעצתן. הלכתי עם עם הילדה המאושרת לחנות גולדי'ס, ברחוב הרצל ברחובות.
המוכרת הראתה לנו מבחר של עגילים צמודים עדינים , עגילים עם זירקון נוצץ ורוד, עגילים עם פרח צבעוני, וגם עגילים עם פנינה.
אבל אני רוצה עגילים מתנדנדות! כמו אלה! דרשה מיכלי, כשהיא מצביעה על סטנדים עמוסים בעגילים תלויים צבעוניים. אני רוצה עגילים עם פרפרים! לא, עם תותים! בעצם עגילים עם לבבות!
הסברנו לה שקודם חייב לענוד עגילים צמודים כי רק כך אפשר לנקב חורים באוזניים. אחר כך אפשר להחליף. ראיתי גם שבאמת יש מבחר של עגילים ותכשיטים נוספים יפים מאד במבצע -3 ב100₪, והבטחתי שנקנה לה מאוחר יותר.
בחרנו בעגילים צמודים עם פרח צבעוני. המוכרת הנחמדה חיטאה את האוזן עם פד אלכוהול, סימנה נקודה קטנה במרכז התנוך והחילה לפתוח את הערכה הסטרילית.
ואז התחילה הדרמה.
לא! אני מפחדת!
אבל את רוצה עגילים!
אבל אני מפחדת!
טוב. את לא חייבת, בואי נלך.
לא! אבל אני רוצה עגילים! אמיתיים!
אין בעיה. בואי, נעשה לך חורים!
לא! זה יהיה כואב!
וכך זה נמשך, כשהקטנה משנה את דעתה שוב ושוב...
את יודעת מה? הציעה המוכרת. אולי תבחרי בינתיים עגילים מתנדנדים כמו שרצית ואחר כך נעשה את החורים?
מיכלי הסכימה בשמחה. היא עמדה ליד הסטנדים והתעסקה עם העגילים והתכשיטים. ובינתיים... המוכרת ניקבה את החור הראשון.
איי!
תראי איזה יופי! יש לך עגיל אמיתי! עם פרח! כאב?
כן!
מאד?
לא!
נעבור לאוזן השניה?
כן!
אבל הפעם היא היתה דרוכה וכל הזמן הגנה בידה על האוזן...
הסיפור נמשך לא מעט זמן והמוכרת היתה עדינה וסבלנית באופן בלתי רגיל.
בסופו של דבר יצאנו מרוצות, עם עגילים צמודים על האוזניים ועוד קופסה שבתוכה 3 תכשיטים תואמים - שרשרת עם לב, צמיד עם תליוני לבבות ופנינים, וכמובן, איך לא, זוג "עגילים מתנדנדות" עגילים תלויים עם לבבות.
לפני כחודש ילדתי ביתי השניה. כשאני נזכרת בתלאות המרובות עם העגילים של מיכלי אני חושבת שהפעם לא אחכה עד גיל ארבע. אולי לא ממש עכשיו, היא ממש פצפונת ובקושי רואים את האוזן. אבל עוד בחודש חודשיים אי"ה אקח אותה לעשות עגילים.
יש רק בעיה אחת קטנה... החנות גולדי'ס נסגרה בינתיים. כלומר לא ממש נסגרה. יש אתר ממש כיפי עם הרבה תכשיטים יפים שאפשר להזמין ולקבל במשלוח. זה דווקא נחמד שאפשר להתלבט שוב ושוב בין הפרפרים לבין התותים בלי לצאת מהבית.
אבל כמובן, כדי לנקב חורים צריך למצוא פתרון אחר. אני מקווה שאמצא בקרוב, לפני שהתינוקת תגדל ותגיע לגיל ארבע!